הסברים באשר לחובת ההצלה של הרופא את המטופל

חובת הצלה בהקשר הרופא (במקרה של רשלנות רפואית)

במקרה רפואת הפרוזדורים אפשר היה להגיד שהוא רצה לעזור ולסייע וביהמ"ש אומר שהוא לא רוצה את זה. הוא לא רוצה את זה כי יש אלטרנטיבה. במקרים של חובת הצלה (אם בכלל קיימת) בד"כ מצבים אלו מאופיינים כמצבים שאין אלטרנטיבה. אם נראה מישהו שהולך לתבוע רק אני יכול להצילו (לזרוק לו גלגל הצלה). אם אני רואה מישהו שהולך על קצה צוק והוא לא רואה שהוא הולך ליפול (אני אצעק לו תיזהר). אם אני במטוס ושואלים אם יש רופא (במקרה של רשלנות רפואית) במטוס אני היחידי שיכול להציל כי אני הרופא (במקרה של רשלנות רפואית) היחיד. השאלה היא: איך המשפט יעודד אותי? למה שהרופא (במקרה של רשלנות רפואית) יעזור במטוס? אפשר להגיד שהוא מחויב מוסרית לעזור. אולם אין לו חובה משפטית. המשפט כן רוצה לסייע לו לעשות את זה. אפשר להגיד שאני אדאג לך כך שלא תימצא חייב. חלק מחוקי השומרוני הטוב אומרים שאם רופא (במקרה של רשלנות רפואית) בנסיבות חירום מסייע הקריטריונים שלאורם הוא ייבחן יהיו לא סתם קריטריונים של האדם הסביר בנסיבות האלה, אלא שסטנדרט הבחינה של ההתנהגות שלו יהיה סטנדרט הבחינה שבחלק מהמדינות זה יהיה סבירות ובחלק מהמדינות זה יהיה פזיזות אפילו. כלומר אם אתה מסייע כשאין אלטרנטיבה אנחנו רוצים שתסייע גם על חשבון זה שלפעמים אתה תתרשל. כי אם תדע שאתה עלול להיות חייב באחריות לא תעשה את זה. זה מצב שבו המשפט רוצה לעודד את העזרה בלי לחייב. כך נשנה את סטנדרט ההתנהגות ונינתן לך יותר מרחב תמרון. אלא רק אם יהיה רשלן רבתי או תרצה להביא את הנזק במכוון רק כך תחויב. אתה לא דואג שתיתבע בנזיקין. לעתים נצפה שכן יהיה חיוב להציל.

נפגע מרשלנות

מצבים של הנד אלה מצבים קלאסית כשיש חובת זהירות מידית בעוד שעלות אמצעי הזהירות היא יחסית נמוכה, נזק גוף הוא גדול, סכנת חיים הסתברות גבוהה. השאלה היא למה לא למצוא חיוב בנסיבות המקרה?

במדינות המשפט המקובל אין חובה כללית כזו. בארה"ב ברוב המדינות אין חובה כזו. יש 5 או 7 מדינות שיש שם חובת הצלה. יש חובה כזו בגרמניה, איטליה. בתקופת אחרי מלה"ע ה- 2 כמי שחבר בחברה יש לך חובות לטובת המדינה. יש בזה אפילו אלמנט פשיסטי. אתה צריך לעזור למדינה לארגן את הסדר. במקומות אלה יש ענישה רצינית בגין אי פעולה ויכולה להגיע אפילו עד לשלוש שנים בכלא. במקרה של חובת הצלה שלא מתקיימת שם העונש הוא מאסר עד שלוש שנים.

מספר הסברים:

  1. נניח יש רופא (במקרה של רשלנות רפואית) אחד שיכול לעזור לחולה לפני נפגע מרשלנות. חולה אחד נמצא בצד אחד של ארה"ב, וחולה שני נמצא בצד השני של ארה"ב. סיכון חיים מול יכולת להציל. ברגע שנסתכל בצורה רחבה יותר, האדם יעבור ממקום למקום רק כדי לעזור לאנשים כי החוק מחייב אותו. הרופא (במקרה של רשלנות רפואית) שעכשיו נדרש ממנו לנסוע לצד השני של ארה"ב רק כדי לעזור לאדם.
  2. אם נדבר על תמריצים להיזהר מהרגע שבו אני כניזוק פוטנציאלי יודע שיצילו אותי ויעזרו לי במקרה צרה תמריצי להיזהר יהיו יותר קטנים. אם אני מסתובב בואדי בדרום ואני אתקע שם בלי מים או אשאר אחרי החשיכה אני פחות נזהר כי אני יודע שיחלצו אותי. העובדה שעכשיו יכולים להציל אותי עלולה לגרום לי להיזהר פחות. תופעה זו תהיה מאוד חזקה בנזק רכוש. שם ברור לי שמישהו יעזור לי וזו אפילו לא נזק גוף. על כן אני ארצה להגביל אותה לא לנזק רכוש אלא לנזק גוף בלבד.
  3. מעשה מול מחדל. במעשה אפשר להצביע על משהו שעשיתי לא בסדר. כשמדובר על מחדל נניח עשרה אנשים צופים על תאונת דרכים. עכשיו השאלה איך מתוך המאה האלה נבחר את מי שחייב להיות נזיקי לעניין זה. אפשר להגיד שכולם חייבים. אבל אז נדלל מאוד את האחריות של כל אחד מהם, וגם אף אחד לא ידע מי צריך לפעול. אם הראשון לא עצר זה אומר שהשני חושב שהוא פטור? לכן כשמדברים על חובת הצלה מאוד רוצים להיזהר מלהטיל חובות רחבות על קבוצה גדולה של אנשים. כי אז לא ברור מי צריך לעשות ומה, ומרוב שחייבים אף אחד לא עושה כלום. גם מבחינת התמריצים וגם מבחינת האוריינטציה של אותם אנשים מה הם צריכים לעשות.

בית הדין לעבודה

יש פריסה של בתי הדין לעבודה כמו בתי משפט מחוזיים. זו מערכת אחרת לגמרי של בתי משפט. ערכאה מקבילה לבית משפט מחוזי.

הגשת עתירה  לבג"ץ על פס"ד של בית הדין לעבודה היא בגין סוגיות ספציפיות:

  1. כאשר טוענים לגבי חוקתיות החוק, כאשר הפרשנות לחוק היא מוטעית.
  2. כאשר מדובר בסוגיה עקרונית המתעוררת לראשונה (בג"ץ עמית).
  3. מקרים שחשיבותם חורגת מנסיבות המקרה הקונקרטי והם בעלי השלכות על ציבור נרחב של עובדים או הליכים חברתיים (השתלות).
  4. "לשם תיקון טעות משפטית שהצדק דורש את תיקונה" (למשל, הדוגמא של סגנית הדיקאנט באוניברסיטת תל אביב).

ככלל, התערבות בג"ץ בפסיקת בית הדין הארצי היא מצומצמת נוכח מומחיותם של בית הדין בתחום דיני העבודה, והכרתם טוב יותר את המציאות העובדתית והצרכים המיוחדים של תחום זה.

מותב= הפנל השיפוטי

  • מורכב משופטים, נציגי ציבור עובדים ונציגי ציבור מעבידים.
  • נציגי הציבור מתמנים על ידי שר המשפטים ושר התמ"ת, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, בהתאם לסעיף 10 לחוק בית הדין לעבודה, ועל פי תנאי הכשרות שנקבעו בחוק. בין היתר: אדם שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, הביטחון הסוציאלי, כלכלה או מנהל ציבורי, לרבות בהוראה או באקדמיה.
  • בבתי הדין האזוריים יושב בדרך כלל מותב של 3- שופט אחד ושני נציגי ציבור. בבית הדין הארצי מותב של 5- 3 שופטים.

בית הדין לעבודה

 

בתי הדין לעבודה- סמכות ייחודית

כלומר לא משנה מה, לא ניתן לדון בנושאים אלו בבית משפט שלום ומחוזי:

  1. תביעות בין עובד למעביד שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות שאלת עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד (כולל פיטורים על רקע סכסוך משפטי). כמו כן, גם בני זוג שעובדים יחד ומתגרשים- נידון בבית המשפט לדיני עבודה ולא במשפחה.
  2. תביעה שעילתה משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד ואחרי שהסתיימו. נניח, אני ממוינת לעבודה בסלקום ומתקיימים לא מעט ראיונות, כאשר אני אמורה לבוא לחתום, וסירבתי להצעות אחרות בינתיים ובסוף יום לפני החתימה מבטלים את התקן למשרה- ניתן לתבוע.
  3. תביעה שעניינה קבלת אדם לעבודה או אי קבלתו.
  4. תביעות נזיקיות שעילתן השגת גבול במקרקעין, הפרת חובה חקוקה או גרם הפרת חוזה שהן בקשר לסכסוך עבודה.
  5. תביעה אזרחית לפי החוק למניעת הטרדה מינית- עובד/ עובד מטעם העובד וכו… הטרדה מינית יכולה לדון גם בבית הדין לעבודה וגם במחוזי.
  6. משפט העבודה הקיבוצי. התארגנות, הזכות להתארגן, עובד שמריץ מרד… נושא של פיטורי עובד על רקע התארגנות אלו נושאים מאד פופולאריים…
  7. תחום הביטחון הסוציאלי- תביעות נגד קופות גמל או של קופות גמל
  8. תביעות לפי חוקים שהמוסד לביטוח לאומי מופקד לביצועם- חוק הביטוח הלאומי, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), חוק שירות המדינה (גמלאות), חוק שירות התעסוקה, חוק שירותי הכבאות ועוד.
  9. חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכל הנובע ממנו זה בסמכות של בית הדין לעבודה, למעט תביעת נזיקין.

במסגרת זו מתבררות תביעות כנגד קופות חולים ומשרד הבריאות לאי הכללת תרופות והליכים מסוימים בסל הבריאות ß האם ועדת החריגים לא שקלה כראוי, התוויה ומעגלי טיפול.

  1. סמכות מקבילה בהליכים פליליים- חוק שכר מינימום, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין).

גישורים בבית הדין לעבודה

הליך רצוני לחלוטין. מגשר הוא בעל הסמכה למגשר, הוא עבר קורס גישור והוא מחייב בעל תואר אקדמי בהשכלה משפטית. מנסה להוביל את הצדדים לפשרה ששני הצדדים מרוצים ממנה. בוררות בניגוד לגישור זה הליך משפטי שמתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט.

  • בית הדין מפנה תיקים מסוימים לגישור פנימי על ידי מגשרים מטעם בית הדין וללא עלות לצדדים.
  • המטרה: לסייע לצדדים להגיע לפשרה מבלי לנהל את ההליך. הנתבע (חברה) מסכים לגישור בדרך כלל בשביל למשוך זמן, מפני שלחברה אין בעיה לממן גישור.
  • הליך רצוני, הצדדים לא חייבים להסכים להשתתף בו
  • אם מגיעים להסכם גישור הוא מקבל תוקף של פסק דין ומחייב כפסק דין לכל דבר.
  • תביעות בדיון מהיר (עד 26,200 ש"ח) תמיד מופנות תחילה לגישור.